מכתב לידיד ערבי

ידידי היקר,

אם ברצוננו לדבר בשפה של אמת, עלינו תחילה לעגן אותה במציאות. חמישים שנה ערבים ויהודים מתדיינים על הארץ הקדושה. הטענות המועלות משני הצדדים — היסטוריות, דתיות, משפטיות — חוצות זו את זו, סותרות זו את זו ומבטלות זו את זו, מבלי שאיש יכול למצוא שפה משותפת.

מה שנותר אחרי כל הנאומים, המלחמות, האבל וההכרזות הוא ששני עמים חיים על אותה אדמה, ואף אחד מהם לא יסכים להיעקר ממנה. את העתיד אפשר לבנות רק על ודאות כפולה זו.