הדיאלוג בין יהדות, נצרות ואסלאם

בצרפת היה שוראקי ממייסדי הידידות היהודית־נוצרית, ויחד עם רקטור המסגד הגדול של פריז חמזה בובכר והאב ריקה ייסד את אחוות אברהם — תנועה המאחדת את מאמיני הדתות האברהמיות, שצמחה מפגישתו עם הקרדינל דניאלו במסגרת הצהרת נוסטרה אטאטה.

ב־1956, בעת שהותו בישראל, השיג את תמיכת ממשלת ישראל בהקמת הוועדה להבנה דתית בישראל ובעולם. ועדות בין־דתיות אלה, שאיחדו נציגים של רשויות יהודיות, נוצריות ומוסלמיות, בנו גשר בין דתות שהופרדו במאות שנות סכסוך. כסגן ראש העיר ירושלים היה ממונה במיוחד על היחסים הבין־דתיים.

ב־1974 ייצג את ישראל בוועידה העולמית של הדתות למען השלום בלובן, ושם השיג הצהרת שלום שאומצה פה אחד, גם על ידי המשלחת הערבית הגדולה. ספרו "מכתב לידיד ערבי" (1969) זכה להד עמוק ומתמשך, ולימים שימש השראה למחזה "העתיד שנשכח" של סלימן בנעיסה (1999).

תרגומיו לתנ"ך, לברית החדשה ולקוראן — כתבי הקודש של שלוש הדתות המונותאיסטיות — היו בעצמם מפעל של דיאלוג. קובץ של הרצאותיו ומאמריו על יחסים בין־תרבותיים ובין־דתיים, "לקבל את האחר בשונותו", יצא לאור ב־2013 עם הקדמה מאת האב אמיל שופאני.